הרוכלים בשערות אדם וגרעיני הזיתים שבדרך

הרוכלים בשערות אדם וגרעיני הזיתים שבדרך

מילים שאמרתי לעצמי

כשאני יושב ומחכה
ובשעה שההיא מתארת
אותי
וברעשנות
מופגנת תוקעת בי

חניתות שלא כיתתה

ואני שיפט,
מריצה סביב עולמית

לסבלנות אחת עילאית

מקולות הרוכלים בשערות אדם

ברעש מכאיב

ומתוך השתיקה הנמשכת
של המחכה שאין לו
דבר מלבד דחיה נוספת

ואני כבר מונה
את הזיתים הפזורים שבדרך